בעקבות מספר פניות ותגובות של הגולשים החלטתי להדגיש את ההבדלים, שבין הבנק הדם הטבורי הציבורי לפרטי. כמעט שאין מחלוקת לגבי שמירת דם טבורי ואחסונו (להוציא גישה של השהיית ניתוק חבל הטבור, עליה ארחיב בעתיד), אולם השאלה החשובה שיש לשאול היא, האם לעשות זאת במסגרת בנק דם טבורי פרטי או בנק דם טבורי ציבורי. אנסה הפעם להציג את ההבדלים המשמעותיים בין שתי הגישות בהרחבה.

שמירה דם טבורי בבנק ציבורי

אינה כרוכה בשום עלות, היות ומדובר בתרומה, אשר יכולה לשמש כל חולה, הזקוק לדם הטבורי. אין הבנק הציבורי מבטיח, כי הדם הטבורי, שתרמת, ישמש אותך, ולכן אין אתה משלם עבור שמירת הדם או למען כל פרוצדורה אחרת.

שימוש עתידי בתרומת הדם בבנק דם ציבורי

אם התורם יזדקק להשתלה או לדם הטבורי מכל סיבה רפואית אחרת, הוא יוכל להשתמש בדם ששמר בבנק הדם הטבורי הציבורי, אך ברצוני להדגיש, שאין הבטחה שהדם שלך יהיה זמין לך. התורם בבנק דם טבורי ציבורי הינו זכאי ככל אדם, הזקוק למנת הדם, וקיימים שיקולים שונים, המהווים חלק בהחלטה. עצם התרומה אינה מקנה למשפחה כל ביטוח, ומנת הדם עצמה תינתן לדורש אותה (בכפוף להתאמה גנטית).

יש לציין, שבשנים האחרונות רב המאמץ להגברת המודעות בציבור לשמירת דם טבורי בבנק דם טבורי ציבורי, כל זאת במטרה להגדיל את מאגר התורמים, וכך באופן עקיף לבטח כל אחד מאיתנו. הנוסחה היא פשוטה: ככל שיהיה יותר דם טבורי זמין בבנק הדם הציבורי, כך יגדל מאגר התורמים לכל הזקוק לתרומת דם. אלה המעוניינים לתרום לחברה ובעקיפין גם לעצמם, ישמרו את הדם בבנק ציבורי, ואלה המעוניינים בשירות אישי, בו הדם הטבורי יהיה זמין אך ורק להם ולבני משפחתם, יעשו זאת בבנק דם פרטי.

בטרם בנקי הדם הטבורי הציבורי מסכים לקבל את התרומה, על היולדת למלא טפסים ושאלונים, משום שקיימים קריטריונים תורשתיים ובריאותיים לקבלתה. אם יוחלט לקבל את התרומה, קיים קריטריון נוסף והוא נפח מנת הדם. אם נמצא שלאחר איסוף הדם הטבורי ודגימת הדם, שנפח המנה קטן מ- 50 מ"ל – התרומה תיזרק. מנת הדם תעבור שורת בדיקות לגילוי מחלות וזיהומים שונים וגם אלה עלולים לפסול אותה לשימור.

המודעות בעולם לשמירת דם טבורי בבנק דם טבורי ציבורי גדולה יותר מבעבר, ולכן משאבים כלכליים רבים מוקצים לפרויקט זה. מדינות המערב החלו להבין את הערך הגבוה של דם טבורי ומפעילות מנגנוני איסוף ושמירת דם טבורי, כדי להגדיל את המאגר הציבורי של התרומות. ככל שגברה ההכרה בחשיבות שימור הדם הטבורי, קמו בעולם בנקי דם טבוריים רבים, רובם בנקים פרטיים והרבה פחות ציבוריים. בעולם מדובר בכמה עשרות בנקי דם טבורי ציבוריים לעומת כמה מאות בנקים טבורים פרטיים. 80% עד 90% ממנות הדם הטבורי נשמרות בבנקי דם טבורים פרטיים בעולם, ומאגרים פרטיים אלה נמצאים בצמיחה מהירה יותר מאשר בנקי דם ציבוריים. הסיבה לכך היא תקציבית. הממשלות בעולם המערבי מקטינות את ההוצאות הציבוריות לבריאות ומפנות מקום ליזמות פרטית ועמותות. עלי להדגיש, כי כל מנות הדם הטבורי שאינן נשמרות (בצורה פרטית או ציבורית) מושלכת לפח וכך קטן הסיכוי באופן משמעותי לאותם האנשים המחכים להשתלה להצלת חייהם. כיום למרות גידול במודעות

מיקום הבנקים הציבוריים ושעות פעילות

כרגע בישראל אפשרות התרומה לבנק דם ציבורי מצומצמת, ואינה אפשרית בכל בית חולים וזאת בשל בעיות תקציביות. התרומה מתבצעת בבנק מד"א ובבתי החולים: הדסה עין כרם, וולפסון ואיכילוב. כמו כן גם בבנק הדם הטבורי הציבורי של תל השומר ובבית חולים ביקור חולים בירושלים ומעייני הישועה בבני ברק ובבית החולים ליולדות של הסהר האדום במזרח ירושלים. חשוב לציין, ששעות איסוף הדם הטבורי בבנקים הציבוריים מוגבלות, ולכן כדאי לברר זאת מראש. לרשימת בנקי הדם הטבוריים בבתי החולים.

שמירה בבנק דם טבורי פרטי

דרך זו מבטיחה לבני המשפחה שימוש בלעדי וזמין לדם הטבורי, לכשידרש בעתיד, (לתקופה של כ-20 שנה לערך). קיימות רק כמה עשרות מחלות בהן ניתן לטפל בעזרת הדם הטבורי, (ארחיב בקרוב באילו מחלות מדובר) כך שקיימת ציפייה גבוהה, שבעתיד המדע הרפואי יפתח חידושים רפואיים נוספים, שניתן יהיה להפיק מאותם תאים המצויים בדם הטבורי, ולא ירחק היום בו מציאות דמיונית זו תהפוך לדבר שבשגרה. חשוב להדגיש, כי פריצת הדרך הינה בגדר תחזית בלבד. הבנקים הטבוריים הפרטיים גם מבצעים בדיקות מעבדה להבטחת תקינות מנות דם, שהובאו מחדרי הלידה ובדיקות לשלילת זיהומים ע"פ התקן הנדרש. מנות הדם התקינות עוברות תהליך עיבוד, שימור והקפאה.

מיקום הבנקים הפרטיים ושעות פעילות

כיום קיימים ארבעה בנקי דם טבוריים פרטיים: קריוסל (בבית חולים איכילוב, תל אביב), בנק החיים (ביוקורד) (מעבדת איי.אם.סי. – מדיקל סנטר לבורטוריס, ראשון לציון), תא לחיים (בית החולים הדסה, ירושלים) וטבורית (בית חולים שיבא, תל השומר). אך אין צורך להגיע למקום, איסוף הדם הטבורי עבורם נעשה בכל בתי החולים בארץ במהלך כל ימות השבוע וכל שעות היממה.

אפשר לציין, כי שני סוגי הבנקים הציבורי והפרטי מסייעים בהגברת המודעות הציבורית לחשיבותה של תרומת הדם הטבורי. האינטרס המשותף של כולנו הוא שיהיו כמה שיותר מנות דם. לדעתי, קיומן של שתי האופציות מאפשרת את יכולת הבחירה לכל אחד ואחת לנהוג כראות עיניו וכעומק כיסו. ניתן לראות זאת גם בדוגמת ביטוח הבריאות הבסיסי לעומת ביטוח הבריאות המורחב. עלות השירות הפרטי אינה מתאימה לכלל האוכלוסייה וחלקים ממנה אינם יכולים להרשות לעצמם להשתמש בו (אסקור בעתיד את ההסדרים הקיימים והרצויים עם קופות החולים וחברות הביטוח).

לסיום אציין, שבשנת 2007 האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים נתנה הנחיות, לפיהן אין לעודד הורים לשמור דם טבורי בבנקים פרטיים, אלא בבנקים ציבוריים בלבד. הנחיה זאת מבוססת על זאת שלא קיימת עדות מדעית לכך ששימוש עצמי בדם כזה הוא בעל יתרון במצב של מחלה. על פי נתוני האקדמיה הסיכוי שילד יזדקק למנה שלו עצמו נעה בין 1:1,000 ל-1:200,000.

נכון יותר לומר, ששימור הדם הטבורי מהווה "ביטוח" לאחיו ואחיותיו של התינוק בטווח הקרוב, ורק בעתיד הרחוק יותר יהווה "ביטוח" גם לתינוק עצמו. זאת משום שהשימוש בהשתלות עצמיות של תאי גזע שכיח יותר במספר מחלות וסוגי סרטן המופיעים יותר בבגרות מאשר בתקופת הילדות. במקרים כאלו, ניתן לעיתים להשתמש בהצלחה במקורות אחרים של תאי גזע, כגון מח עצם עצמי.

לסיכום:

הבנק הציבורי – מקבל תרומות, ומרגע התרומה מתנתק הקשר בין הבנק הציבורי לתורמים, והמנה תשמש את החולה הראשון, שיהיה זקוק לה אם תתאים לו גנטית.

הבנק הפרטי – מבצע איסוף ושימור הדם הטבורי עבור האדם הפרטי בלד, שרות שהינו בתשלום.

האם כל אחד בכל בית חולים יכול לתרום דם טבורי לבנק דם טבורי ציבורי?

לא. יש בתי חולים מסוימים בהם ההתקמה אפשרית.

האם שמירת הדם הטבורי בבנק דם ציבורי כרוכה בעלות כספית?

לא. שמירה בבנק דם ציבורי אינה כרוכה בשום עלות, משום שמדובר בתרומה היכולה לשמש כל אזרח הזקוק לדם הטבורי.

בתרומה לבנק דם ציבורי, האם אהיה מבוטח?

עצם התרומה אינה מקנה למשפחה כל ביטוח.

למה לי לתרום לבנק דם ציבורי?

כל דגימת דם טבורי, שאינה נשמרת (בצורה פרטית או ציבורית) מושלכת לפח, וכך קטן הסיכוי באופן משמעותי לאותם אנשים המחכים להשתלה להציל את חייהם. עצם ההתרמה מגדילה את מאגר התורמים וכך באופן עקיף אנו מבטחים כל אחד מאיתנו.

לקריאת מאמרים נבחרים נוספים:

דם טבורי למתחיל

יתרונות וחסרונות הדם הטבורי

שמירת דם טבורי – קופות החולים השתתפות עצמית

המעלה הגדולה במאגר ציבורי היא, שכאשר מגיע חולה, הזקוק בדחיפות לתרומת דם טבורי, עם נתוני סיווג הרקמות שלו, ונמצא כי בבנק דם טבורי קיימת מנת דם התואמת במידה רבה לדמו, ניתן באופן מיידי להעניק לחולה את מנת הדם ללא צורך לחפש את התורם של מנת הדם ולהטריח אותו לעבור סדרת בדיקות וטיפולים, וזאת עוד לפני שנלקחת ממנו התרומה המיוחלת כפי שמבוצע היום.

הסטטיסיקה כיום הינה כי בישראל למעלה מ-700 איש נזקקים מדי שנה להשתלת מח עצם. הסיכוי למציאת תורם מתאים בקרב בני המשפחה נע בין 25%-40%. לחלק מהחולים נמצאים תורמים במאגרים, ואילו כ-150 איש נמצאים כרגע במאבק על חייהם, כיוון שלא נמצא להם תורם מתאים.

לעיתים, בלית ברירה, משתילים הרופאים מנות עם רמת התאמה נמוכה, דבר שנותן לחולה סיכוי קלוש לשרוד. במאגר העולמי, רק ל-76% מהחולים נמצא תורם מתאים. אצל היהודים, כיוון שמדובר בקבוצה אתנית קטנה יחסית, מלאכת מציאת התורמים היא הרבה יותר מסובכת. מצבם של יהודים יוצאי אירופה הרבה יותר טוב ממצבם של עולים ממדינות ערב או צפון אפריקה. בעוד שליהודים ממוצא אירופאי ניתן למצוא תורמים, הסיכוי שיהודי ממוצא ספרדי ימצא תורם הוא הרבה יותר קטן. עבור אנשים שנולדו מנישואי תערובת בין אשכנזים לספרדים, הסיכוי למצוא תורם שואף לאפס. לאור כל הנתונים הללו, ברורה הסיבה, שכל כך חשובה התרומה של דם טבורי בעיקר לילדים מהורים ממוצא ספרדי וממוצאים מעורבים. המאגרים הציבוריים כיום בבתי החולים בישראל, משוועים לתרומות של דם טבורי. עלות האיסוף, הבידוק והשימור של כל מנה היא כ-1000 דולר. מנת הדם שנתרמת ע"י היולדת תישמר במאגר הציבורי עבור כל מי שיזדקק לכך, והיולדת לא נדרשת לתשלום כל שהוא עבור הטיפול ושימור הדם. זאת בשונה מחברות מסחריות העוסקות בתחום למטרות עסקיות.

חשוב לומר, כי ישנן השגות גם לגבי השימוש הרפואי הפרטי בדם הטבורי. הכמות אשר נשאבת מחבל הטבור היא יחסית קטנה. בין cc80–cc100, כמות זו מספיקה לאדם במשקל של כ-45 ק"ג. אדם מבוגר (במשקל ממוצע של כ-70 ק"ג) לא יוכל להשתמש בתרומה הזו בלבד. קיימת אמנם אופציה נוספת, להשתיל משני חבלי טבור (בעתיד ארחיב על אפשרות זו), אבל גם היא על-פי רוב לא מצליחה.

סוגיה נוספת ומרכזית יותר נוגעת לסוגיית ההשתלה העצמית. למרות שבהשתלה כזאת מדובר על התאמה מלאה, עדיין מדובר בסוגיה מאוד בעייתית. במקרים רבים, לא ניתן להשתמש בהשתלה עצמית, וזאת משום שלא תמיד יודעים איזה מחלות נמצאות בדם הטבורי הזה. קיימים מחקרים אשר מצביעים על כך שאם, ילד חלה בלוקמיה סביב גיל ארבע, סביר להניח שכשהוא נולד כבר היו בדמו את התאים הנגועים, כך שלא הילד ולא משפחתו יוכלו להשתמש בדם הטבור.

בנק הדם הטבורי הצבורי הישראלי, בראשות מגן דוד אדום ובשיתוף פעולה עם בתי החולים הדסה, וולפסון, סוראסקי, סורוקה ואחרים משמש כבנק דם טבורי לאומי צבורי להצלת חייהם של חולים השייכים למיעוטים הגנטיים השונים בישראל ושל חולים יהודיים ברחבי העולם. הבנק זמין ונגיש לכל חולה באשר הוא, ללא קשר למצבו הכלכלי.

לצורך קידום פרויקט בנק הדם הטבורי הציבורי בישראל הוקמה עמותת ICBB – העמותה הישראלית למען בנק ציבורי לדם טבורי (לאתר העמותה לחץ כאן). העמותה שוקדת על גיוס תרומות לצורך הגדלת מספר המנות הנאספות עבור הבנק הציבורי, והגברת המודעות לחשיבות התרומה בקרב האוכלוסיה.

לקריאת מאמרים נבחרים:

הסדר קופות החולים להוזלת עלויות בשימור דם טבורי

ההבדלים בין בנק דם טבורי פרטי לציבורי

יתרונות וחסרונות הדם הטבורי

לאחר שפנו אלי מספר אנשים החלטתי להקדיש את הקטע הבא לסוגיה של איזה בנק עדיף? ציבורי או פרטי? סביב הנושא של דם טבורי מתפתח מאבק כוח בין אלו התומכים בשמירת הדם בבנקי דם טבורי פרטיים לבין אלו הטוענים כי יש לשמור את הדם הטבורי לטובת הציבור וזאת רק בבנק דם טבורי ציבורי. שני הצדדים מסכימים כי הדם הטבורי הוא דם חשוב במיוחד למניעת מחלות ולטיפול בהן וכי מדובר בהתפתחות רפואית חשובה במיוחד. החסידים הגדולים של השיטה אף מדברים על כך שבעתיד הלא רחוק תוכל הרפואה להצמיח מתאי הגזע את שריר הלב, תאי הפנקריאס לחולי סכרת ותאי כבד וכך יוכלו לטפל בחולי פרקינסון ואפילו בחולי אלצהיימר.

.

כחלק מהתפתחות התחום של הדם הטבורי, הוקמו בשנים האחרונות ארבע חברות פרטיות, שמעניקות את השירות של איסוף ושמירת הדם הטבורי. חברת טבורית, שמשווקת את הבנק הפרטי של בית החולים שיבא, חברת קריוסל, החברה הפרטית הראשונה בארץ והיחידה ששומרת את מנות הדם גם בחו"ל, תא לחיים, של בית החולים הדסה וחברת ביוקורד. בנוסף, קיימים בארץ גם שלושה בנקי דם ציבוריים. הוותיק שביניהם הוא זה הפועל בבית החולים שיבא בתל-השומר, ובנוסף אליו פועלים גם בנקי הדם של מד"א, ובנק ציבורי נוסף, הפועל בחסות אגודת בדמייך חיי- דור ישרים ובשיתוף בתי החולים ביקור חולים, שערי צדק בירושלים ומעייני הישועה בבני-ברק.

בעוד שבחברה הפרטית הדם נשמר רק עבור היילוד או משפחתו והוא שייך אך ורק להם. בבנק הציבורי, השימוש בדם היילוד הוא עבור הציבור. בנוסף, היולדת חותמת שאם לא יעשה שימוש בדם הוא ילך למחקר . בנוסף, עלות השירות הניתן על-ידי החברות הפרטיות מגיע לסדרי גודל של 2000 – 7600 שקלים (תלוי במשך האחסון ובהסדרים עם קופות החולים), מה שאומר שהשירות ניתן בעיקר למשפחות מבוססות. כשמדובר במשפחות מרובות ילדים, מדובר בהוצאה כספית גדולה למשפחה שעומדת לפני לידה וממילא נמצאת בתקופה של הוצאות נוספות. מדובר פה בביטוח לעשירים, מי שיש לו כסף, יש לו יותר בריאות. בהמשך ארחיב על הסדרים של הבנקים עם קופות החולים מה שיכול להפחית בצורה משמעותית את התשלום.

סוגיית השימוש בדם הטבורי, מעלה מספר שאלות לא פשוטות. כיום קיים ויכוח האם יש צורך בבנקים הפרטיים העוסקים בשימור הדם או שמא אותם בנקים פוגעים בבנקי הדם הציבוריים על ידי משיכת לקוחות פוטנציאלים. בפעם הבאה אמשיך את הדיון בתחום מאגרי הדם הציבוריים לעומת הבנקים הפרטיים וההשלכות על מציאת תורמים מתאימים.

לקריאת מאמרים נבחרים:

דם טבורי למתחיל – איסוף, שמירה והשתלת תאי גזע

היבטים שונים (יתרונות וחסרונות) של הדם הטבורי

גם מבוגרים יכולים לקבל השתלת דם טבורי