הפעם אני מביא סקירה על שלושה חוקרים ישראלים מובילים בתחום חקר תאי הגזע:

קשר בין תאי גזע לתאים סרטניים

החוקר ד"ר איתי בן פורת מהאוניברסיטה העברית בירושלים חוקר את הדמיון שבין תאי גזע לתאים סרטניים. אנשי מעבדתו מתמקדים בזיהוי ובאפיון הגורמים אשר מכתיבים את התנהגותם האלימה של גידולים סרטניים בשד.

ד"ר בן פורת מצא במחקרו, כי קיימים קווים משותפים לתאים סרטניים ולתאי גזע: בגידולים סרטניים אלימים במיוחד יש פעילות גבוהה של גנים, אשר באופן רגיל פעילים בתאי גזע. ככל הנראה, גנים אלה מקנים לגידולים הסרטניים תכונות דמויות תאי גזע, המאפשרות להם להשתחרר ממגבלות הרקמה הבריאה, להתרבות ולהתפשט בגוף.

מחקר המעבדה מתמקד בגני בקרה – גנים שביכולתם להכתיב את פעילותם של גנים רבים אחרים בתא – שבאופן רגיל פעילים בתאי גזע ומקנים להם את תכונותיהם הייחודיות ופעילותם נמצאת גם בגידולי שד אלימים. ממצאי המחקר מצביעים על קשר ביולוגי בין מנגנוני בקרה השולטים בתכונות תאי גזע, שפעילותם מקנה תכונות אלימות לבין תאים סרטניים. תוצאות המחקר יכולות להביא ללמידה של מנגנון הריבוי של תאי גזע ולבקרה עליו.

פתרון בעיות במערכת החיסון לאחר השתלה

פרופ' יאיר רייזנר ממכון ויצמן מתמקד במציאת שיטות לנטרול בעיות שמערכת החיסון יוצרת לאחר השתלה של תאי גזע ואיברים בגוף האדם. בעיות אלו נוצרות משום שהמערכת החיסונית שומרת עלינו מפני מחלות וחיידקים ותוקפת גם מיקרואורגניזמים או איברים שאינם מזיקים לגוף, ועל כן לעיתים קיימת תופעת דחיית שתל.

מחקרו של פרופ' רייזר כולל שני תתי-תחומים: האחד הוא החלק במערכת החיסון שאחראי על האינטראקציה שלה עם תאי גזע והשני הוא השתלות איברים. "העבודה שלנו מתרכזת באימונולוגיה (מערכת החיסון) ובאספקטים שונים של אי התאמה של מוח עצם. אנחנו מפתחים שיטות שיאפשרו השתלה מקרובי משפחה ללא מאגרים המוניים כך שתורמים לחולה יימצאו תמיד.

"הנושא השני הוא השימוש ברקמות שמקורן אינו בבני אדם. החלום הוא ליצור אלטרנטיבה להשתלות מבני אדם, וגילינו שאם עובדים עם רקמה עוברית של חזיר, היא גדלה לפי התכונות של גוף האדם. אנחנו בשלבים פרה-קליניים מתקדמים".

שיקום רקמות לב פגומות

מחקרו של פרופ' יונתן לאור מאוניברסיטת תל אביבבשיתופ פעולה עם מרכז הרפואי שיבא בתל השומר, עוסק בסוגיה כיצד ניתן לשקם תאי רקמות פגומים בשריר הלב. (פרט לפרופ' לאור, משתתפים במחקר הדוקטורנטית איילת יצחקי וד"ר ישראל ברבש).

לדבריו של פרופ' לאור, "אנחנו חוקרים תאי גזע של רקמת הלב בעלי פוטנציאל להחליף תאים שנפגעו. עד לפני חמש שנים רוב הרופאים האמינו שנזק לשריר הלב הוא בלתי הפיך, וכל רקמת לב נהפכת לצלקת ופוגעת בפעילות. ואולם בשנים האחרונות נאספו עדויות לבנייה מחודשת או לריפוי עצמי של הלב בבני אדם באמצעות תאי גזע".

ההשלכות של מחקרו הן כי ניתן יהיה לטפל בעתיד בכמות גדולה של מחלות לב, ואף למנוע את חלקן. זאת מאחר שניתן יהיה להפעיל מנגנון ריפוי עצמי ללב, אשר דומה במידה מסוימת למנגנון הריפוי המתקיים כאשר פצע על גבי העור מגליד.

.

לקריאת מאמרים נבחרים:

יתרונות וחסרונות הדם הטבורי

גידולים סרטניים בעקבות השתלת תאי גזע

השתלת תאי גזע מדם טבורי שהתבצע לאחרונה

השאירי תגובה: